.

תסמונת עמידות לאינסולין- טיפול ומניעת מחלות 

קצת מידע על אינסולין ולמה הוא כל כך חשוב?

לאינסולין תפקידים רבים ומגוונים והוא בעל השפעות פיזיולוגיות רבות. התפקיד הידוע מכולם הוא היכולת להחדיר גלוקוז לתאים. בשונה מהורמונים אחרים האינסולין הכרחי לכל תא ותא בגוף. מנגנון זה מתאפשר לאחר שההורמון נקשר לקולטנים שלו בתא ומגדיל בכך את חדירות הקרומים של התא לגלוקוז.

אינסולין הוא הורמון חיוני ולכן הסובלים ממחסור בהורמון זה לוקים בסוכרת הידועה כסוכרת נעורים (type 1) ומאופיינת ביתר גלוקוז בדם. סוכרת מהטיפוס השני (Type 2), מאופיינת אף היא ביתר גלוקוז בדם, אך היא מלווה באופן פרדוקסלי, ביתר אינסולין בדם (ובלעז Hyperinsulinemia).

לאינסולין תפקידים נוספים כמו הכנסת חלבונים ושומנים לתאים ומניעה של יציאתם מהתאים ועוד מגוון רחב של פעולות חשובות עליהן נרחיב בהמשך. 

אחרי שהבנו מה החשיבות של אינסולין בגופנו אפשר לדבר "תסמונת העמידות לאינסולין" שהינה אבחנה חשובה לטיפול ומניעה של מגוון רחב של מחלות.

 

עמידות לאינסולין זו למעשה סכרת סמויה, מאחר ובמידה ולא תטופל קיים סיכוי שבמהלך השנים תהפוך לסוכרת type 2. במצב עמידות לאינסולין אפשר לראות בבדיקות דם גלוקוז תקין (מתחת ל-100).

עמידות לאינסולין נגרמת כתוצאה מרמות גבוהות של סוכר בדם הגורמות להפרשת אינסולין, אך בעקבות תקלה האינסולין לא נקשר לתא ולכן נשאר בדם ויש עודף ממנו. זו עדיין לא סכרת אבל מצב זה גורם למגוון רחב של ליקויים מטבוליים שמתפתחים לאחר מכן למחלות למשל :

 

  •         יתר לחץ דם - בין היתר אחראי האינסולין על הרחבת כלי דם ולכן בתסמונת עמידות לאינסולין אין הרחבת כלי דם ויש עלייה בלחץ הדם. סיבה נוספת לקשר ביניהם הוא שנוכחות אינסולין מונעת הפרשת נתרן כלייתית ובספיגתו החוזרת לדם, הנתרן "סוחב" אחריו נוזלים ומעלה עוד יותר את לחץ הדם.
  •         עודף כולסטרול ושומנים בדם - כשיש רמות סוכר גבוהות בדם הגוף אוגר אותן בטריגליצרידים. האינסולין אחראי גם על השארת שומן בתאים. אולם במידה ויש עמידות לאינסולין, הוא איננו מתפקד והשומן יוצא מהתאים לדם.

בנוסף, כאשר רמות הסוכר בדם גבוהות, הכבד מייצר יותר כולסטרול.

כולסטרול נוצר בכבד בתהליך שנקראHMG pathway . רמות גבוהות של סוכר בדם מעודדות תהליך זה וגורמות ליצור עודף של כולסטרול.

  •         עודף משקל - עמידות לאינסולין ועודף משקל קשורים זה לזה במעגל רשע ומחמירים אחד את השני. במצב של עמידות לאינסולין התאים נשארים רעבים בשל מיעוט הגלוקוז שבהם והתוצאה הינה אכילה מוגברת, השתוקקות למתוק והפיכת עודפי גלוקוז לטריגליצרידים. אכילה זו גורמת לעלייה במשקל אשר בתורה מחמירה את העמידות לאינסולין מכיוון שתאי השומן גדלים והמרווחים ביניהם קטנים ומקשים עוד יותר על האינסולין להגיע לקולטן שלו.
  •         בעיות נוספות המקושרות לתסמונת העמידות לאינסולין הן מחלות לב וכלי הדם, שחלות פוליציסטיות ותסמונת קדם ווסתית המאופיינת בדחף לאוכל והתקפי רעב.

 

אז מה עושים ?

כאשר מזהים בטיפול נטורופתי את אחת מהבעיות הנ"ל, המטרה תהיה למנוע נזקים לאורך זמן, מניעה של סוכרת והתופעות העתידיות הקשות שלה ועצירת החמרתו של המצב הנוכחי. החלק העיקרי באסטרטגיית הטיפול במצבים אלה הינו טיפול מניעתי. הטיפול הנטורופתי יתמקד בכמה רבדים:

  1.       שינוי תזונתי - בדגש על תזונה בעלת תכולת סוכר נמוכה וכמות גדולה של נוגדי חמצון.
  2.     פעילות גופנית מותאמת - פעילות גופנית חשובה ביותר בטיפול ומניעה של עמידות לאינסולין מכיוון שהיא מסייעת באיזון רמות הסוכר בדם, משפרת את רגישות התאים לאינסולין, תורמת לירידה במשקל ומפיגה לחצים.
  3.     צמחי מרפא - שימוש בצמחי מרפא המשקמים את הלבלב, מייעלים את פעילות האינסולין, מפחיתים שומנים בדם ומורידים סוכר בצורה מתונה.

 

כל אחת מהבעיות שנמנו כאן היא דגל אדום לכך שיש בעיה במשק האינסולין ורמז לכך שצריך להתחיל לטפל. חשוב לזכור שככל שנטפל מוקדם יותר הטיפול יהיה קל יותר וגם ימנעו הבעיות העתידיות הצפויות במצב שכזה.

נטע אגסי- נטורופטית והרבליסטית קלינית, בוגרת קמפוס ברושים באוניברסיטת תל אביב

נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר

.